פסק-דין בתיק ע"פ 133/03

השופט א' א' לוי:

           במסגרת הסכם טיעון, ועל פי הודאתו, הורשע המערער בבית המשפט המחוזי בירושלים, בביצוען של מספר עבירות: קשירת קשר לבצע פשע (2 עבירות), חברות בארגון טרור, הצתה (שלוש עבירות), וסיוע לאחר לגניבת כלי רכב (שתי עבירות). בעקבות ההרשעה ולאחר שהצדדים טענו לעונש, גזר בית המשפט למערער 8 שנות מאסר, ו-24 חודשים מאסר-על-תנאי בהם ישא אם יעבור תוך שלוש שנים מיום שחרורו מהכלא עבירה מסוג פשע.

           עבירת הקשר הראשונה שיוחסה למערער התייחסה לאירועים שהתרחשו בשנת 1993. נטען, כי המערער ביחד עם אחרים, קשרו קשר לרצוח אדם אשר נחשד בשיתוף פעולה עם שלטונות ישראל, אולם הקושרים לא מימשו את זממם, הואיל ובבואם לזירה הבחינו כי קורבנם חמוש ועל כן הם נמלטו על נפשם. באשר לעבירות ההצתה, אלה התבססו על הטענה כי המערער עם אחרים הציתו בשנת 1996 שלוש מכוניות אשר חנו בשכונת נווה יעקב בירושלים ושבעליהן יהודים.

           המערער אשר לא השלים עם העונש שהושת עליו, ערער מלכתחילה על גזר-הדין בלבד. אך בהמשך עתר סנגורו דהיום, עו"ד מ' בלום, להגשתה של ראייה נוספת ממנה עלה ספק ביחס לצדקת הרשעתו בעבירות ההצתה בהן הודה. בעקבות כך הודיעה באת-כוחה המלומדת של המשיבה, עו"ד ר' מטר, על הסכמתה לזיכוי המערער, ולא מעבירות ההצתה בלבד, אלא גם מעבירת הקשר לביצוע רצח שיוחסה לו באישום הראשון. לבקשה זו אנו נעתרים, והמערער מזוכה מאותן עבירות, ולפיכך כל שנותר לנו לעשות הוא להכריע בשאלת העונש לנוכח הזיכוי החלקי. באת-כוח המשיבה סבורה כי ההתערבות בעונש צריכה להיות מזערית, בעוד שעו"ד בלום עתר להתערבות משמעותית, הואיל ודווקא לעבירות מהן זוכה שולחו ייחס בית המשפט המחוזי משקל רב.

           מקובלת עלינו הדעה כי זיכויו החלקי של המערער מחייב הקלה בעונש, עם זאת, נדמה כי ההקלה אינה יכולה להיות מרחיקת לכת, באשר חומרתן של העבירות בהן הרשעתו של המערער נותרה על כנה, היא רבה. כוונת הדברים בעיקר לכך, שבשנת 1996 התגייס המערער לארגון ה"תנזים", ובמסגרת זו החליט לחטוף ולרצוח את מעסיקו, יהודי מירושלים. המערער הכניס לסוד העניין כמה מחבריו, ואף נערך להוציא לפועל את זממו, אך מעצרו בחודש מרץ 2002 שיבש את תוכניותיו.

           כאמור, עבירות מן הסוג בהן חטא המערער חומרתן מופלגת, במיוחד במציאות של ימים אלה, ועל כן הן ראויות לתגובה עונשית קשה וכואבת. לפיכך, ולאחר שנתנו את דעתנו לטיעוניהם של באי-כוח הצדדים, אנו מעמידים את עונש המאסר בו ישא המערער על 6 שנות מאסר. עונש המאסר על תנאי שנגזר למערער יישאר על כנו.

           ניתן היום, י"ד באלול תשס"ג (11.9.2003).

המשנה לנשיא                             ש ו פ ט                                         ש ו פ ט

העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח.   /שב התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: